HJere are lsome interesting facts abut interest

Taking interest is a very big sin, as it is written in the portion of Behar – אל תקח ממנו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך

The word used is noshech – literally means one who bites. This is similar to the bite of a snake, which bites a person on his heel and slowly the venom reaches his head. At first, he does not feel the sting but eventually it is enough to kill him. So too, with interest. When one takes a loan with interest, at the beginning he does not realize what a heavy price he has to pay. Slowly, slowly it builds up and each month the price becomes higher and eventually he feels that he is sinking in debt

.All those who are involved in the business transaction is responsible for the act. They are all punished if there is interest involved. There is no difference between one cent and a larger amount of money. The sin is only concerning loans to one of the Yiden, It is permissible to take interest from a non-Jew. The Midrash tells us that one who takes interest on loans is comparable to one who denies his belief in Hashem, in taking us out of Mitzrayim. Therefore, the end of the pasuk is – I am Hashem who took you out of Mitzrayim. He takes upon himself the burden of the Heavenly Kingdom, ol malchus shamayim. It is considered as if he admits and accepts the fact that Hashem took us out of Mitzrayim and He is the One who nurtures each of us. He sustains each of us so the individual person does not have to look for any deceiving ways to make more money. 

The earnings we receive is compared to an investment that Hashem gives each one. If he uses it properly, there is a bracha, and the same is true in the reverse. It is not really his own money. In other words, everything in this physical arena, as we know it, belongs to Hashem. David Hamelech says in Tehillim 24:1 – to Hashem is the earth and all that fills it. At the same time, Hashem promised to sustain all creations. The set-up is that He grants all creations their needs. He gives each one as much as he needs to live. If there is one who thinks otherwise, then the trust in the Omnipotent is failing. He is 'in charge' and trusted to use the money he receives honestly. Hashem will give him whatever he needs to make a living. This is one of the explanations of saying the first bracha after eating bread to this very day, even though initially Moshe Rabbeinu instituted this bracha thanking Hashem for the manna each day

 How appropriate for this mitzvah to be written in the portion speaking of shemittah and yovel.

A further point, if he really believed that Hashem tends to all his matters, and gives him whatever he truly needs, then he would not worry and seek sly ways to make more money. If he lacks this basic trust in Hashem then he is denying the fact that Hashem released us from Mitzrayim and cannot support him. The one who claims that the money earned is mine to use in whatever manner I choose, is limiting his resources to natural means. For this reason, he may take interest from a non-Jew. Only the Yiden live a super-natural life. The other nations live according to natural means so taking interest is addressing them on their terms.

One who takes interest does not become resurrected for he does not live his life on a super-natural state. This will clearly be a visible miracle. Yechezkel says – בנשך נתן ותרבית לקח חייו לא יחיה... Yehoram who borrowed Ovadya money with interest was killed. Ovadya was not punished because he did it to support the prophets who were in a life-and-death situation. There was pikukach nefesh involved so he was exempt of this punishment. 

Hashem says – why don't you learn a lesson from the solar system which I supervise and conduct since creation? One does not take anything from the other with interest. During the winter months till the summer the night 'loans' hours from the day and during the summer months the sun 'loans' hours from the winter long nights. And you, people, want to give money to the other person and yet benefit from it? It is as if one says to Hashem, why don't you take interest from the sustenance You give us, from the trees I grow, the food You give, the light You give each day, the soul You grant us each day, the body? After I see that you take interest on a loan you give, then I will not take any interest, I will take the basic amount, the life, the neshama and not return it to you when Moshiach comes.Some people claim that if I won't take interest, then I will end up so poor I will have to beg for alms. What a perverted way of looking at life. A true pity for those and their souls.Interest is any form of benefit, whether monetary or otherwise.•

One is forbidden to earn money in any form on the account of giving tzedakah to widows and orphans. For instance, one says – take 500 shekels and half goes to the widow and orphans and the other half you can invest to enlarge the basic amount. If the business deal falls through, then at least the widow and orphans received their share.•

One is forbidden to have any benefit from produce (not only money) that is entrusted in his ownership in exchange for a loan. For instance, if one borrowed 100 kilos of wheat and is told – you can use my apartment, or store or garage till I repay you – this is forbidden.• A hint of interest is when one buys on credit and the price is not exactly the same when he bought the merchandise and when he paid for it.• One should be very careful when one borrows any item of food so the food that he returns is worth exactly the same amount. Some specifically say that I am taking it as a gift or pay for it immediately.• Verbal interest – complimenting someone so that the next day he would ask him for a favor and then he would feel obligated to comply. Or, giving a donation, bigger than usual to a shul to get a special aliyah the next week.• One is forbidden to work for someone in exchange for another job, which is heavier or harder than the first one.•

One is forbidden to borrow money and in exchange teach his child Torah till he is repaid, unless he was teaching beforehand.• All sorts of verbal or emotional manipulation to coerce the other person in achieving his desires are sorts of interest

.There is an agreement known known as היתר עיסקא – a permissible mode of business. Most banks have this automatic agreement whenever taking loans from them. This statement claims that the individual still has some claim over the money given to the bank. It does not become the bank's money comple

The Rebbe teaches us (likutey sichos volume 3) the inner meaning of this mitzvah and how we can observe it today in a permissible fashion. The Torah tells us that one is forbidden to take or partake in any way in any form of interest – because I am your Hashem who took you out of Mitzrayim. From this pasuk, the Sifri concludes that whoever accepts the mitzvah of interest is considered as if he accepts the yoke of the Heavenly kingdom. He who accepts the mitzvah of interest is considered as if he accepts and admits to the fact that Hashem is the One who took us out of Mitzrayim and he who denies one – denies the other, too.What is the connection? Why draw the parallel to this mitzvah more than to any other mitzvah? Hashem differentiated between the firstborn on the night of Pesach, so too, Hashem can differentiate between the coin given to a non-Jew for interest and the coin taken or given to a Yid. However, this only proves the connection to interest taken or given to a non-Jew, not to the general command or that money loaned to a Yid. Some commentaries explain that when one loans money to a Yid without the possibility of any profit, then he is actually saying that he trusts in Hashem to be the only One who sustains him and he does not have to resort to any 'tricks' to get money.

 However, the Sifri speaks of ol malchus shamayim and here it is speaking of bitachon. (Another point, the lack of bitachon is more related to the degree of gemilas chessed and not so much of interest or loaning money. If one does not relish the thought of loaning money, then he is not violating any law (he is afraid to loan and give away part of his money so he keeps it for himself. He is not transgressing any sin when he keeps it to himself.) This is more related to acts of kindness than to interest on loans.)The expression of kabalos ol is truly in the practical observance of mitzvahs. אשר 'קדשנו במצוותיו - we are being sanctified when doing His mitzvahs. These are mitzvahs, commandments of Hashem. These are acts of Hashem; these are His performances. Hashem observes all the mitzvahs He commanded us. Here, there are two factors: a) the desire of doing these mitzvahs, even before the actual act; and b) the effect of each mitzvahs of each of the Yiden for Hashem. Each time we learn Torah, Hashem 'reads' after us, Hashem repeats each word we say. It is crystal clear that this effect our mitzvahs have on Hashem is not truly effectual. It is only the desire of Hashem that willed to be effected by our observances. 

Why did Hashem want to set up the world in such a fashion? Hashem has everything, so what can a human being add to someone who has everything? The first factor, the desire of Hashem to observe all the mitzvahs, is the potential granted to each of the Yiden to observe the mitzvahs. Thereby, connecting ourselves to the Infinite Creator, bonding the Infinite to the finite physical world. Hashem is the ultimate character and source of kindness, to do goodness to all beings. Why is there a need for such toil and exertion? The true kindness and chessed granted to another is when he will appreciate the kindness and enjoy it to the fullest measure. This can only be possible if we have a share in making it happen; otherwise, it is considered shamed bread – earnings we did work for. When a person toils and earns his wealth, however this work does not bring any benefit to anyone or anything, then the earnings are valueless.

 The story of the poritz who asked the farmer to move his hand as though he is chopping wheat stalks, but in his inner chamber and he will receive a salary for it. After a while, he will feel totally useless and valueless. If he is chopping wheat, he is doing the same act but he will earn something after a whole day's work. Hashem set up the world in such a manner that each one should exert his energies and also receive a benefit from it. Knowing that these benefits are even reaching up high to shamayim, will give him even more encouragement and simcha when observing these mitzvahs.

The triumph against the yetzer hora will bring an abundance of nachas to the Creator

!Each mitzvah one observes triggers a 'withdrawal' of inspiration from Above, so too, in order to draw down this inspiration – one must exert efforts in his avodas Hashem. This is interest, meaning, some sort of benefit from a monetary loan. One receives interest on the account of the fact the money was once his and now transferred to another person. He allows the borrower to do business with this amount. Stringency in interest means that one benefits from monies, which is still in his ownership, it is given as a security deposit to the other person but is still considered his money. This is also the basis for 'heter iska' with all the banks. The 'withdrawal' of inspiration from Above is 'measure for measure', the way a person conducts his life in the physical arena, this is mirrored in the spiritual arena. If he takes interest for money, he owned in the past, that is what Hashem will do too. He will just receive money for money; he won't receive any partake of the Above inspiration.

 He will only receive that part of participation of Hashem preceding the mitzvah, the original desire for mitzvahs. And if he is careful with interest, he continues to feed the mitzvahs with his own joy and thrill, then the mitzvahs continues to be his – then Hashem will continue to feed this joy and excitement of a mitzvah by sharing it with him. If he views a mitzvah as a potential for benefits of the past, then he will receive only from the 'past and original' desire from Above. However, if he practices this observance with much delight and enthusiasm, feeding the mitzvahs with current energies, then Hashem will reciprocate. This is the connection between the mitzvah of interest and kabolas ol and leaving Mitzrayim – Hashem becomes a 'partner' in our daily lives. One accepts the yoke of heaven,

 thereby, leaving the restraints of the natural world. Thus, he becomes bonded with the Omnipotent Creator. Tzaddikim are similar to Hashem, - just as Hashem does not create and then leave the world to nature, He is constantly involved in every detail of life, when the Yiden observe each of the mitzvahs. Hashem observes the mitzvahs together with the Yiden. This is true with all tzaddikim, and particularly with the leaders of the generation, who are the ממוצע המחבר. These leaders send emissaries to all parts of the word to do their mission, but they, too, personally partake in this mission. 

The previous Rebbe was an outstanding personal example for this – he sent out Chassidim to all parts of the world to spread Torah values and Chassidus. He did the same with great mesiras nefesh. 

The practical message is: don't violate the prohibition of interest. Don't assume that once you observed mitzvahs, then the reward is coming to you automatically. One is expected to feed the mitzvahs with simcha and input, on a daily basis. Do not expect to reap the benefits of a once-done mitzvahs' continuously. Also, don't assume that once you helped another Yid with spiritual gemilas chessed, you can reap the benefits by sitting back and feeling satisfied. Keep up the work, be in touch, make it part of your daily routine to have that person part of your security deposit. 

The reward for this is that Hashem will truly take us out of golus, our personal Mitzrayim with much joy and excitement.The Rebbe explains in a sicha volume 12 that taking interest from a goy is permissible and in fact a part of the mitzvah of taking interest. Hashem created the world and divided the entire planet for each nation. The first pasuk, Rashi explains that the goyim will come to complain that we are stealing their area. True, we are stealing the lights and sparks of holiness in each item we use to do the mitzvah. Each individual has several sparks to elevate and purify. Only the Yiden can elevate these parks. Each time we do a mitzvah, we elevated the spark within that item we used for the mitzvah. These sparks cannot be elevated by anyone else. The goyim feel this and come to the Yiden to complain. As soon as the Yiden conquered the land, it is forever being called Eretz Yisroel, Eretz hakodesh. This notion cannot never be nullified. The land does never belong to them as it was before.Money is involved whenever we do a business transaction. Interest is a question at each move.

 When doing business with a goy, we need those sparks in the money to elevate. The business deal is proof that something of the goy belongs to us. However, in the case of a business deal with a Yid, the money is not allowed to become mine if those sparks belong to the other person. If a Yid takes interest, then there is a two-fold damage. A) the money cannot be elevated by him and b) the other cannot elevate them because the money is by you and not available to him

.המלווה בריבית - אינו קם בתחיית המתים הרב מרדכי אליהוהתורה הסמיכה את האיסור החמור של ריבית, למצווה של עזרה ותמיכה בזולת שלא יפול, וכ"כ בפרשה (כה, לו) "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". ומבאר בעל הטורים את הסמיכות של הדברים ללמדנו חומר איסור ריבית, שכל מי שמלוה בריבית אינו חי בתחיית המתים, וז"ל:"וסמיך ליה וכו' רמז שכל המלוה ברבית אינו חי וכו' נשך בגי' "זה נחש", לעתיד לבוא אין הנחש מתרפא כדכתיב ונחש עפר לחמו כן הלוקח רבית לא יחיה", עכ"ל.דמי קבורה של מי שלא קם לתחיית המתיםמספרים על אדם אחד שהיה מלוה בריבית גבוהה ולא היה חס ומרחם על הבריות. לימים כשנפטר הזמינו את אנשי החברא קדישא, ואמרו להם שאינם יכולים לקחת אותו לפני שהם שואלים את ראש החברא קדישא. לא הבינו מה יש לשאול, הרי המת מוטל לפניהם ולא נותר אלא לקוברו. כשחזרו, אמרו שראש החברא קדישא ביקש ליטול עבור הקבורה של אותו אדם סכום עתק של תתקפ"ד דינרים. הלכו בני המשפחה לקיסר והתלוננו בפניו שמפלים אותם לרעה. הזמין הקיסר את ראש הח"ק לשמוע ממנו מדוע הם נוהגים כך. אמר ראש הח"ק, אדוני הקיסר, אנו מתפללים ומקוים בכל יום שיבוא המשיח, וקבלה ביסוד אמונתנו שעתידים המתים לחיות, וכל המתים יקומו ויפנו את מקומם כך שיישאר בית הקברות פנוי ונקי. אבל יהיו כמה מתים שלא יזכו לקום לתחיית המתים, וביניהם מי שהלוה בחייו בריבית, ואדם זה שעליו התלונה, היה כל חייו מלוה בריבית ולא הועילו שום הסברים ושכנועים שיחדל מעושק ידיו, וכיון שכך, הוא ימשיך להחזיק בשטח מקום קבורתו מעבר לזמן של כל עם ישראל, ועל כן אנו צריכים לגבות עבורו סכום גבוה יותר מכולם. וזוהי הסמיכות שבפרשתנו, שמי שלא מלוה חלילה בריבית, הוא נקרא "וחי אחיך" שיזכה לקום בתחיית המתים.חומרת ריביתעל חומרת איסור ריבית אנו למדים מהגמרא ("î ó ñ' ò") שאומרת שהתורה הוציאה את הריבית בשני לשונות שונים כדי לחייב את מי שלוקח ריבית בשני לאוים, למרות ששניהם שוים, וז"ל:"אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך, ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין".ושואלים התוס':"וא"ת, ולמה שינה בלשון, לכתוב כספך לא תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך? ויש לומר כיון שהוצרך שני לאוין אורחא דקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר".כלומר, שבעצם התורה יכלה לכתוב נשך פעמיים וגם כך היינו לומדים שהלוקח ריבית חייב בשני לאוין? אלא שהתורה שינתה בלשונה כדי שתהיה לשון נאה.ונראה לבאר על פי דברי חז"ל, כשקרא פרעה ליוסף לספר לו על חלומותיו, אמר לו "שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו", ומסביר מרן גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי ע"ה, שאמר לו פרעה 'שמעתי עליך "לאמר" תשמע חלום', כלומר שמעתי שאתה מאלה שמפרסמים את עצמך במודעות ובכרוזים האומרים "אני פותר חלומות" - ואמר יוסף לפרעה, אינני נוהג כך כלל ועיקר אלא "לאמור בלעדי", אבל אלקים יענה את שלום פרעה". או אז אמר לו יוסף לפרעה, אתה חלמת פעמיים, "כי ממהר האלקים לעשותו", וזהו גם כמו שהתורה פעמיים כותבת נשך ומרבית ללמד על חומרת העניין. (ואז התנהל ויכוח בין פרעה לבין יוסף בעניין קביעת הזמנים והמועדים בדתות השונות, והוכיח לו יוסף שראש השנה אצל היהודים הוא אמיתי, שכן בנצרות ובאיסלאם זה תמיד משתנה כי הם קובעים זמנים על פי החמה בלבד) והקשו המפרשים מי ביקש מיוסף להשיא עצות ולומר "ירא פרעה איש חכם ונבון" וכו', ואומרים שזה חלק מהפתרון של החלום לומר לו שכיון שהוא מלך, בידיו לנקוט בפעולות אלו כדי להציל את ארצו (עיין לרמב"ן שם).פעם אמר ראש ישיבת 'פורת יוסף' שפרעה הוא שאמר "ועתה" שבשפה הערבית פירושו "מה עושים כעת?", ואז אמר לו יוסף "ירא פרעה" וכו'. אני מצאתי פירוש זה בראשונים והראיתי לו את זה, הוא שמח מאוד ואמר שאם כך, בודאי שפירוש זה נכון ואמיתי.וכתב הבא"ח, וז"ל:"צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו, שהמלוה עובר בששה לאוין: הא' לא תהיה לו כנושה, הב' את כספך לא תתן לו נשך, הג' ובמרבית לא תתן אכלך, כי באמת אין חלוק בין נשך כסף לנשך אוכל, ולא חלקן הכתוב אלא כדי לעבוד בכל אחד בשני לאוין, והד' אל תקח מאתו נשך ותרבית, והה' לא תשימו עליו נשך, והששי לפני עור לא תתן מכשול. והלוה עובר בשלשה לאוין: הא' לאחיך לא תשיך, והב' לא תשיך לאחיך, ששני לאוין אלו יש בהם אזהרה ללוה ג"כ שלא לגרום למלוה לישוך, והג' לפני עור לא תתן מכשול. והערב והעדים והסופר עוברים בשני לאוין: הא' לא תשימו עליו נשך, והב' לפני עור לא תתן מכשול. והסרסור וכל המסייע בדבר או המורה מקום ללוות או להלוות עוברים בלאו דלפני עור וכו' (ש"ש ואתחנן אות א', וכ"כ בשו"ע יו"ד סי' ק"ס סעי' א').הקרן שהלכה לצדקהמסופר על עשיר גדול שהלך לחסידא ופרישא הבבא סאלי זיע"א ואמר לו שהוא רוצה לתת לו סכום גדול מאד, ואת הכסף הזה יפקיד בבנק ויגבה מהם ריבית, ואת כל הריבית יתרום לעניים. בענוותנותו שלח הבבא סאלי את השמש שלו אלי לשאול אותי בענין. עיינתי בדבר מבחינת ההלכה מכל צדדיה, ואמרתי לשמש שמהדין מותר (עיין לù"ò é" ñé' ÷"ñ סעי' י"ז י"ח), ומיהו, הוספתי ואמרתי לו, שהבבא סאלי לא יסכים לעשות כן. חזר השמש ואמר לבבא סאלי 'הרב אליהו אמר שמותר'. שאל אותו הבבא סאלי: מה אמר הרב אליהו? והשמש חזר ואמר את דברו, ושוב הבבא סאלי שאל אותו: מה אמר הרב אליהו? אמר לו השמש 'הוא אמר שמותר'. אמר לו הבבא סאלי: ולא אמר לך עוד? ענה לו, נכון, הוא הוסיף ש'הבבא סאלי לא יסמוך על ההיתר הזה ולא יעשה מעשה'. אמר הבבא סאלי אם כן הרי שזה העיקר, ומדוע לא אמרת לי בהתחלה שכך אמר הרב אליהו? (ומנין ידע? אלא רוח אלוקים דבר בו ואמר דבריו ברוח הקודש) ולא אסכים לעיסקה של העשיר, וכך עשה. הלך השמש לאותו עשיר ואמר לו שהבבא סאלי לא מסכים. שאל אותו עשיר מדוע? אמר לו השמש שהוא שאל רב אחד ושמו הרב מרדכי אליהו. לאחר זמן, הגיע אלי אותו עשיר ושאל אם אני הרב אליהו, ומשעניתי לו שכן התחיל לצעוק: אתה?! אתה?! אתה?! אתה תחליט בשבילי מה לעשות בכסף שלי?! לא ידעתי בתחילה למה כוונתו והתפלאתי על ההתפרצות, ומשהזכיר לי את המעשה פניתי אליו ואמרתי לו אתה?! אתה?! אתה?! אתה תקבע לבבא סאלי מה לעשות?! אתה תעשה תנאים לבבא סאלי, אינך מתבייש?! נעלב אותו עשיר ואמר לי שאין הוא רגיל שכך פונים אליו כי הוא עשיר גדול, ואמרתי לו שגם אני עשיר גדול. הושבתי אותו והסברתי לו מדוע כך אמרתי, התרכך אותו האיש, ובאותו היום הוא נתן את כל הכסף שחשב לתרום לבבא סאלי, והבבא סאלי באותו היום חלק את כל הכסף לצדקה, לת"ח ולישיבות.לאחר יומיים בא אותו עשיר ואמר לי 'שמעתי שאתה אומר שהנך עשיר גדול, אבל הרי אתה לא עשיר, ואל תאמר לי דרשות איזהו עשיר השמח בחלקו'. אמרתי לו אני לא עשיר?! אתה מכיר את המלון 'קינג דיויד' ומלון 'הילטון' זה שלי, אך כיון שאני רוצה לעסוק בתורה, מסרתי אותם לאנשים אחרים (וכך אמרתי לו בבדיחה והוא קבל זאת ברצינותשאלת קמח או סוכר והחזרתםמהדין, אשה ששאלה מחברתה כוס סוכר וכדו', וחברתה נתנה לה כוס שאינה מלאה עד הסוף, צריך להזהר להחזיר לה במדויק, שאם תחזיר לה כוס גדושה, זה ריבית כיון שזה דבר קצוב, ובדבר קצוב יש איסור ריבית (סאה בסאה אסורכיום ישנם ביצים בגדלים שונים (מס' 1, 2 ,3), ואם ביקשה משכנתה כמה ביצים, והיא הביאה לה ביצים מס' 3 שהם קטנות, יש להזהר להחזיר מאותו הגודל, שאם תחזיר לה ביצים מספר 1 שהם גדולות, הרי שזה ריבית.כמו כן, אם בקשה ככר לחם מחברתה והיא הביאה לה ככר לחם שלם, יש להחזיר לה מאותו סוג, שאם תחזיר לה לחם פרוס הרי שיש בזה ריבית, כיון שמחירו יקר יותר.ולמעשה, כיום שיש שפע גדול, והשאלת קמח וסוכר אינה נחשבת לדבר יקר, לכן מותר להחזיר לא בצורה המדויקת ביותר כיון שלא מדקדקים בזה. אבל אם נתנה לה שכנתה סוכר בכוס צר או קטן, לא תחזיר לה בכוס רחב או גדול, וכן אם הביאה לה פיתה קטנה לא תחזיר לה פיתה גדולה וכדו' כלומר במקרים שהשינוי הוא גדול יש בזה בעיה של ריבית (ועיין לבא"ח ש"ש פרשת עקב אות א',ב .הלואה בשקלים צמודה לדולרפעם היה אסור מבחינה חוקית לאדם פרטי להחזיק דולרים, ולכן אסור היה מבחינה הלכתית לתת לחברו הלואה בשקלים צמודה לדולר. אבל כיום, מותר לגמ"ח או לאדם פרטי לתת הלואה בשקלים צמודה לדולר, כיון שמותר לכל אדם להחזיק דולרים, וזה נחשב במדינה מטבע סחיר.ואפילו אם אסור להחזיק מטבע זר, אך הממשלה אינה מקפידה על כך ומעלימה עין - מותר (ועיין לבא"ח עקב אות ז').פעם היה כנס במוסד הרב קוק ודברתי בענין החזקת כספים, ובין הנוכחים היו שר האוצר ושר המשפטים, ואני אמרתי שכיום הממשלה אינה מקפידה על החזקת דולרים, ואמר לי שר המשפטים שכן מקפידים. והשבתי לו שבשער שכם ישנו ערבי שפורט דולרים לשקלים, ואין פוצה פה, משמע שהממשלה אינה מקפידה, ואני לא אומר לכם שגם יש יהודים במקום פלוני (ולא אציין את המקום כדי לא להלשין עליהם) שמחליפים כספים ומחזיקים דולרים ואתם מעלימים עין, ומשמע שהממשלה אינה מקפידה.כתיבת הסכום בכתובהבנוסח הכתובה כתוב שהחתן נותן לכלה מאתיים זוז (בזמנם היה ניתן בסכום זה להתקיים שנה שלמה ולכן קבעו 200 זוז), וכן הוא מוסיף עוד סכום כסף, ואם למשל הוא רוצה להוסיף עוד 20,000 ₪, לא יכתבו בכתובה וסך כל הסכום הוא כך וכך, מכיון שעלול להיות פיחות והמטבע יכול להשתנות, ואסור לאדם להשאיר את אשתו ללא כתובה. אלא יכתבו והוסיף לה איהו מדיליה סכום כך וכך, מלבד סך הכתובה דלעיל או מלבד מאתיים אתם צריכים הלוואה של מאה שקלים ופונים לידיד שיעניק לכם את ההלוואה. הוא מסכים בתנאי שעל כל שבוע איחור בהשבת ההלוואה, תשלמו שקל נוסף. נשמע הגיוני, לא? השקל הנוסף יוודא שתחזירו את הכסף בזמן, ועבור המלווה זו תהיה השקעה משתלמת. אבל זוהי ריבית, ובתורה אנו מוצאים שוב ושוב את האזהרה שלא להלוות או ללוות בריבית.אז כיצד אנו לוקחים משכנתא מהבנק אם היא כרוכה בריבית? ומדוע בכלל אסור להלוות בריבית אם מדובר ברעיון הגיוני, לכאורה? על כך ועוד במאמר שלפניכם.האיסור בתנ"ך ודברי חז"ל "אם כסף תלווה את עמי... לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך " נאמר בפסוק. מהו אותו 'נשך' מסתורי? מצטט רש"י את דברי חז"ל "ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקודו. כך ריבית – אינו מרגיש ואינו ניכר, עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה.": התורה שבה ומביאה את האיסור פעמים נוספות, כשהיא משתמשת במילים 'נשך' ו'תרבית '"אל תקח מאיתו נשך ותרבית... את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, אני ה' אלוקיכם אש. הוצאתי אתכם מארץ מצרים... "; "לא תשיך לאחיך נשך כסף, נשך אוכל נשך כל דבר אשר יישךחכמינו זכרונם לברכה ראו את איסור הריבית כדבר עקרוני ביהדות, עד כדי ש"כל המקבל עליו עול ריבית מקבל עליו עול מלכות שמים, וכל הפורק ממנו עול ריבית פורק ממנו עול מלכות שמים" ואף הוסיפו ואמרו שהסיבה שבורא העולם הוציא את בני ישראל ממצרים הייתה כדי שהם יקבלו על עצמם מצווה זו של ריבית רבי יוסי, אחד מחכמי התלמוד, ציין בהשתאות את טפשותם של אלו המלווים בריבית, שכן כאשר אדם כועס כאשר מקללים אותו וקוראים לו 'רשע'; אבל הם (המלווים בריבית) "מביאים עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלוקי ישראל!" כשהנביא יחזקאל מפרט את חטאי עם ישראל, הוא מונה את עבירת הריבית בין חטאים כמו רצח וגילוי עריות; ואילו בעל הטורים מצא במילה 'נשך' גימטריא למילים 'זה נחש' ולומד כי מי שגובה ריבית לא יזכה לקוםהאיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיךבתחיית המתים הסיבות: מדוע אסור לקחת ריבית. מה רע כל-כך בגביית ריבית? הנה כמה סיבות שהובאו בפרשני התורה.אכפתיות מהזולת. כאשר אדם מלווה את כספו בריבית, בסופו של דבר הונו של המלווה יתפח בעוד הלווה . ייהפך להיות עני וחסר כל. בורא העולם לא רצה שבקרב העם ישרור חוסר שוויון שכזה חוסר אמונה. לאדם שמלווה בריבית יש מקור הכנסה בטוח כביכול, והוא לא צריך לדאוג ולהתפלל לבורא . העולם כמו כל בעל עסק אחר עניין של הגיון. אם ללווה אין מספיק כסף והוא זקוק להלוואה, כיצד נוסיף עליו גם תוספת תשלום של ריבית?איסור ריבית בחיי היומיום המשמעות המעשית בימינו היא כמובן העובדה שאסור ללוות, להלוות או להיות חלק מהלוואה הכרוכה במתן ריבית. יתירה מכך נאמר שעל אדם שלווה מחברו חל איסור לתת שום דבר כתוספת על תשלום הסכום המקורי, אפילו בדיבור בלבד! כך, למשל, אם הוא לא היה נוהג לאחל למלווה בוקר טוב, אסור לו כעת לעשות זאת שכן הדבר נעשה רק בגלל ההלוואה ולפיכך הוא נחשב לריבית. כל מי שהלווה מהבנק או משתמש בכרטיס אשראי יודע שהוא משלם ריבית, לפעמים אפילו ריבית גבוהה. האם הוא עובר בכך על איסור? בדרך כלל, התשובה שלילית. קיים הליך הלכתי שנקרא "היתר עיסקא" שהופך את מתן ההלוואה למעין עסק משותף בעל רווחים, מה שמאפשר את מתן ההלוואה. כמעט כל מוסד פיננסי בישראל מחזיק בהיתר כזה לטובת הלקוחות היהודיים.איסור ריבית לגויהאיסור להלוות בריבית חל רק על הלוואות בין יהודים, בעוד על אומות העולם נאמר "לנכרי תשיך" – מותר להלוות לגוי בריבית. ואכן, במשך הדורות יהודים רבים – עליהם נאסרו אפשרות עיסוק אחרות – התעסקו בהלוואה בריבית/ אם איסור ריבית חמור כל-כך, מדוע התירה התורה להלוות בריבית לגוי?בנקודה זו חשוב להיזכר במה שצויין לעיל על הלגיטימיות שבהלוואה בריבית. מדובר בתהליך חוקי לכל דבר ועניין שסוכם מראש על שני הצדדים, והוא גם תהליך הגיוני: אם אני מעניק סכום מסויים כהלוואה, אני יכול לבקש תשלום על כך בדמות ריבית.אלא שכאשר מדובר בעם ישראל, בורא העולם רוצה שנגמול חסד עם הזולת ונעניק לו הלוואה ללא כל ריווח מצידנו האברבנאל 12 מגדיר זאת כך: "הנשך מצד עצמו איננו דבר בלתי ראוי... איננו נמאס גם לא מגונה והוא סחורה ומשא ומתן והגון מפאת עצמו... לכן ייחס הקב"ה את הענין הזה במדרגת חסד שיעשה עם אחיו כשילוהו כספו מבלי רווח ותועלת כלל." אם כן, מצוות ריבית כמוה כמצוות הצדקה. בבסיסה עומדת הדאגה לזולת וערך הנתינה ללא לצפות לתמורה. 

it would last for the whole month.

but at the same time serve Him with total self- nullification.

to be the best that they can be.

Pleasure controls our willpower: we want what will give us pleasure